תרבות של גסות-רוח בלתי-נסבלת

מגיע למעבר-החציה, מבקש לחצות. בניגוד גמור לחוק (המחייב מכוניות לעצור!, לפני מעבר-חציה, אם יש הולך-רגל לפניו!!), מכונית מאיצה(!!) וטסה, די-בטוח שבמהירות מופרזת וחולפת על פניי ביעף.

מבקש לקנות משהו, במקום, בו אני לקוח קבוע. מייד אחריי, נכנסת איזו מישהי. הקופאית שואלת, "אולי, אם יש לךָ דקה…?" – ואני ניאות, בלי שום בעיה, להניח לזאת, שנכנסה אחריי, להיות לפניי. והיא – לוקחת את הזמן… "אולי זה… לא, בעצם, אנסה את זה… לא, בעצם את זה"… וכך חולפת להּ, כמעט, רבע-שעה. בסיום היא מחייכת לעברי ואומרת, "נו, חשבת שתוך דקה אני מסיימת והנה, קניתי כאן חצי-חנות"…

ממתין בתור לקופה, בחנות אחרת – וזאת שלפניי, לוקחת את הזמן… קודם-כל לארוז, כל פריט ופריט, בשקיות שגנבה ורק אז, להוציא את הארנק ולפשפש בו, אחר המטבעות… "אתה לא כועס עליי, נכון?" שואלת, באותו חיוך מתיילד ומחליא…

ויכולתי לתת לכםן, עכשיו, כאן, עוד עשרות רבות של דוגמאות, מן הימים האחרונים בלבד (ואחרי זה עוד מתפלאותים, מדוע אני עצבני וזועף כל-כך עכשיו!!).

יודעותים, מה המשותף, בין כל הטינופות גסותי-הרוח הנ"ל?

יש ויש מכנה משותף, תתפלאו. ועוד איך יש.

כולםן, ללא יוצא/ת-מן-הכלל, ז ק נ י ם ו ז ק נ ו ת"אנשים מבוגרים!!!!!!!!!" בלשון-השיחדש, מביתן הסטאליניסטי (או הקרן-נויבכי; אותו דבר בדיוק), של כל הפעילות החברתיות, מעוררות-הקיא והתיעוב (עד-כדי-כך, שכבר הייתי הופך-עצמי לליברטריאן וקורא, לביטול כלל הזכויות החברתיות עלי-אדמות, לולא העובדה, שכָּל ליברטריאן, שפגשתי מימיי, התגלה כמפגר בשכלו, לצד היותו סוציופאט). ואני, לתומי, חשבתי, ש"מבוגר" = כל מי, שחצה את גיל 18 ויכול להינשא, להצביע ועוד…

אז – שאף-אחד, לְעוֹלָם, לא יצפה ממני(!!!!), לאֵיזוֹשֶׁהִי אמפאטיה, כלפי הנבלות דנן. בְּשׁוּם נוֹשֵׂא שֶׁהוּא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s