דכאון הבדידות והריקנות המוחלטת

סוף-כל-סוף, עבר החמסין המחריד. נראה, מה יהיה בהמשך…

אמש, כבר, הייתי מרוסק לגמרי, בעיקר נפשית.

הבקר עשיתי צילומי-שיניים ("סטטוס"?) ב"סי.טי.דנט" שבבניין "לרום". אח"כ ישבתי זמן-מה אצל "מיני איטליה" = נקודת-האור היחידה, בחיי כיום.

עבודה אין. כלום. שום-דבר שהוא בכלל.

גם חברותים בקושי. רק מכרותים טובותים – וזהו.

לחיי כאן = אין, עוד, שום טעם. רק בהגירה תקוותי… אך ורק בהגירה מכאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s