נאום מעולה, של סתיו שפיר – ותגובתי להּ

(אני חושב, שפתוח, גם, לחסרותי-פייסבוק; אם לא, אמרו לי ואתמצת)
ותגובתי:
 
סבבה, יפה מאד ומדוייק בהחלט, אבל אל לנו להתעלם מן העובדה, שראשת הסייענים, להשתקה הפשיסטית המפלצתית הזאת, היא לא-אחרת, מאשר חברתך למפלגה שלי יחימוביץ' = הנובחת דברי-הסתה, בעצמה, נגד כל המעז, למתוח כל ביקורת שהיא, כלפי טינופות-הימין הארורות – ולצדהּ כל אנשי ונשות התקשורת, הכאילונאורותים, המזדעקותים "אבל הכהניסטים הללו, הם אנשים קשי-יום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
 
אז מה, אם אלו "אנשים קשי-יום" (מושג בולשביקי ומתועב כשלעצמו)?
 
במנטאליות הישראלית, לאדם מותר לעשות, כל מעשה נבלה, מפלצתי שבמפלצתיים, להסית לרצח-עם, להביע הערצה לאדולף היטלר ומה-לא – כי אם הוא "עני קשה-יום" מתמסכן (סטייל גזענאציי שכונת-התקווה, המסיתים לטבח-סודנים וכד', בהובלת המפלצת מירי גרב), תָּמִיד ומִיָּד יזדעקו, כל ה"חברתיות" הארורות (יחימוביץ', קרן נויבך וכל השאר) להגן עליו, אל מול כָּל ביקורת שפויה, מצד שמאל.
 
יחימוביץ', וחברותיה לסתימת-הפיות, הבולשביקית והמחרידה דנן, הן-הֵן הסיבה לכך, שא/נשים ממחננו, כבר, חוששותים לפתוח את הפה!! הן – לֹא חלאת-האדם נתניהו!! הֵן!!
 
הן שורש-כל-רע: עובדות, ללא-לאות, בתוך מחננו (בשם "עקרונות חברתיים" מטומטמים), בשירות מכונת-ההשתקה, של בית ראש-ממשלת הטוקבקיסטים, מנהיג אנשי-כהנא.
 
וגם בארגון העצרת דנן, ניכר הדבר: מה פתאום הוזמנו, חבריו של הרוצח, לנאום בעצרת, לזכר-הרצח?! משל למה הדבר דומה, כאילו אדולף אייכמן, מוזמן היה, לנאום בעצרת לזכר יום השואה ב-1962!! אותו הדבר בְּדִיּוּק.