תגובתי למְפַגְּרִים, שקשקשו עוֹד פַּעַם בקומקום "מה, בטח שהיו, דוד ושלמה!! הנה, כתובת תל-דן!!!! הו-הו-הו, הא-הא-הא, תל-דן!!!! תל-דן!!!!"

באמת, שכבר אין לי כוח, להאזין לכל הטמטום הפתולוגי והמוחלט הזה.

תקלטו סוף-כל-סוף: שמואל, שאול, דוד, שלמה ורחבעם, לא היו ולא נבראו.

כל ספרי שמואל א' ושמואל ב' ומרבית ספר מלכים א', הם אגדות, נקודה.

ובתגלית המטופשת מתל-דן, אין שום ראיה, לקיומו של שום דוד שהוא.

כולה הדבר מוכיח, שבאמצע המאה התשיעית = למעלה ממאה שנה(!), לאחר תקופת-מלכותו של ה"דוד" הזה לפי האגדה, כינו-עצמם, מלכי ממלכונת יהודה הזעירה, בכינוי "בית-דוד" וסיפרו, שזה על-שם איזשהו סבא קדום, שכביכול יסד, השושלת שלהם.

אז סיפרו!! גם יוליוס קיסר האמין, שהאלה ונוס, היתה סבתו הקדומה; אז באמת היתה ונוס?!? פחחחחחחחחחחח

גם בית-המלוכה הראשון של הצ'כים (בוהמים, אז) בפראג, כינה-עצמו "בית-פז'מיסל"; נו, אז? אשכרה היה אי-פעם פז'מיסל, האיכר העני, שישב ואכל ארוחת-צהריים, לצד שולחן-ברזל בצל-העצים, כששליחי המלכה ליבושה, הגיעו וביקשוהו לשאתהּ לאישה ולמלוך עליהם?!

לא. וזה ההבדל, בין הצ'כים לביניכם: הצ'כים יודעים, שבקטע הזה, מדובר באגדה – ושגם אם מלכיהם הראשונים האמינו, שהיה להם סבא של סבא כזה וקראו לעצמם על-שמו, אין פירוש הדבר, שהוא היה באמת.

הוא כולה אגדה.

ובדיוק כך, גם כל הדמויות הללו, מן המאות האחת-עשרה והעשירית, לפני הספירה: דמויות מיתיות, בדויות לחלוטין, אשר מספר סופרים ברוכי-השראה – לא בתקופה ההלניסטית, אלא בימי המלך יאשיהו – הגו אותן מלבם.

סיפורי-התנ"ך, מתחילים להיות ~איכשהו~הסטוריים~, אך ורק מאמצע המאה התשיעית לפני-הספירה = שלזה, כבר יש עדויות חיצוניות ומסייעות, מן העולם, שמחוץ לספרון האגדות המטופש ההוא, המכונה תנ"ך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s