מתגעגעותים, אל "ארץ ישראל הישנה והטובה", של הפיפטיז, לפני הכיבוש? אַל.

"תנו את פלשתין לפלשתינאים, והחזירו לנו, את ארץ ישראל!!" (עמוס עוז, כנס ייסוד מר"צ ופתיחת מערכת-הבחירות המעולה, של 1992, הסינרמה, ת"א, ה-3 במאי 1992; נענה, כמובן, במחיאות-כפיים סוערות.)

חברותים,

דבר נפוץ ומקובל הוא, בקרב המילייה המתייפייף (והמאוהב בעצמו וב"צדקתו" הטהורה…) = המילייה, אליו נולדתי – לזמרר לעצמו, זמרירי-נוסטאלגיה, על "הו, כמה הכל היה נהדר כאן פעם, כשדבר לא הפריע לנו ולצדקת דרכנו הנאורה… הו, שנות-החמישים הנהדרות ההן… כשלא היתה גזענות, כשלא היתה שחיתות, כשהכל היה מושלם"…

אלא ש – באמת, חברותים; למָה אתםן מתגעגעותים?

לבלאדי פיפטיז?!? בואו נראה, מה באמת היה שם (ללא נוסטאלגיה – אשר, לשמחתי הרבה, אֵין לי, כי לא חייתי אז = ולפיכך, אני שופט, תקופה זו, באובייקטיביות הראויה): אמנם, לא היה כיבוש, אבל הערביותים אזרחיותי-המדינה, הוחזקו תחת ממשל צבאי מִפְלָצְתִּי (שהיה, כשלעצמו, פשע נגד האנושות!) והיו "אזרחיותים" אך ורק על הנייר (הכי אלבאמה/דרום-אפריקה שהיו בעולם!!); כש"עדות-המזרח", קופחו באמת ולא (כמו שזה בארבעת העשורים האחרונים) בדמיונן הפרנואידי בלבד; כשצמחוניותים, היו רק במשורה ועל "טבעונות" = בכלל, מי שמע… מלבד החרבשנים, של "מטעמי-בריאות" (פחחחחחחחחח); כששום אדם לא העלה על דעתו, בכלל, שקיימת סכנה של התחממות גלובאלית, האוויר זוהם בחופשיות, בעישון, איש לא ראה בעיה, האדמה והים, זוהמו חופשי-חופשי ופרחי-בר, נקטפו בהמוניהם; כשמנשים, ציפו לשבת בבית, לגדל הילדים ולבשל לבעל (הגבר!! שיצא, מדי-בקר, לצוד ממותות!! 😀 פלינטסטונ'ס, מיט דה פלינטסטונ'ס, א מודרן סטון-אייג' פא-מי-לי…) – ומבחורות צעירות צופה, שאם יוצאות הן לעבודה, הרי זה אך ורק על-מנת "לתפוס חתן" ולא, חלילה, על-מנת לפתח לעצמן קריירה ר"ל, משל היו גברים (אז אם הבוס הרווק מישש אותן, שם למטה, שישושו וישמחו: היעד הושג…); כשסרבני-גיוס, לא היו כלל – ואם היו, מן-הסתם עונו למוות במחשכים (בתמיכת כל הצדקניותים המאוהבותים-בעצמםן וב"צדקתםן" ה"נאורה" = מצביעותי מפא"י, מפ"ם, "חירות", "ציונים כלליים", מפד"ל ומי-לא…); כשהומוסקסואליות, לסביות, טראנסקסואליות וכיו"ב, נחשבו למשהו, בין מחלת-נפש, המצריכה אשפוז – לעבירה פלילית, הדורשת מאסר; ומה שנוגע לשחיתות?? "לא היתה שחיתות!"?!?? פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח עיינו, בבקשה, במושגים "עמוס בן-גוריון" (בן ראש-הממשלה… הממם…), "צטל'ך" ו"המוכ"ז מאנ"ש".

רק מה?? העיתונות, לא היתה חופשית: טלוויזיה, עדיין לא היתה קיימת כלל – הרדיו, היה כפוף, ישירות ולחלוטין, לממשלה – וביתר-דיוק: לרודן שבראשהּ… – והעיתונים, כולם כאחד, נמצאו תחת מגפיהם הממוסמרים, של צנזורי-הש"ב ("שירות הבטחון!!" קרי, Security Services = או, אם נקצר זאת, שוב, לראשי-תיבות: ה-SS; הזדהות חולנית עם התוקפן, מישהו?). ואם העז, איזשהו עיתון, לצאת בפרסום, אשר לא נשא-חן, בעיני דוד בן-גוריון (הקים איל-סונג של ישראל), איסר הראל (ראש ה-SS דלעיל), משה דיין וכל יתר הכנופיה המפלצתית ההיא = מייד פשטו, בריוני-המשטר, על כל דוכן-עיתונים מסכן, החרימו(!!) כל עותקיו (מן-הסתם, תוך-כדי חלוקת מכות-רצח, לכל מוכר-עיתונים אומלל…) ואת העיתון עצמו סגרו, בצו שלטוני, למשך שלושים יום.

"תיק 2000", בהשוואה לזהזה אפילו לא פינאט'ס; בקושי פירורים.

(אַל תבינו לא נכון: "תיק 2000", הוא פרשה מפלצתית ומזעזעת בפני-עצמה, אשר על כל המעורבים בהּ, לדעתי, לבלות כמה וכמה שנים, מאחורי סורג ובריח, בלוויית קלון נצחי ולו-רק בגינהּ!! אבל!! מה היה, בשנות החמישים, גורלו של מו"ל, שהיה מעז לסרב, למנגנון-החושך, של בן-גוריון?!)

היום, יש תקשורת; והיא מבוזרת דיהּ, על-מנת שדברי-תועבה, תמיד יצאו לאור, במוקדם או במאוחר – אז אֲנַחְנוּ יוֹדְעוֹתִים.

אז, פשוט, לֹא יָדְעוּ.

ואותו כנ"ל, כמובן, בנוגע לכָל רעה חולה: עכשיו אנחנו, פשוט, מודעותים.

אז – עִזְבוּ אֹתִי, כבר, מ"ארץ ישראל הישנה" (והרעה!!!!) שלכםן; אני, אישית, מעדיף את שנות האלפיים שלנו – על כָּל מגרעותיהן.

כללי

Written by Oded Kedem

A Vegan, Nudist, Ecological and Atheist Writer and Philosopher from Rehovoth, israel.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: